על שולחן הגורל לב עייף שנדם,
לא ניתן לו להיות לבדו בעולם,
עוד חמצן אחרון, אהבה ותפילה
שישוב לחיים, שקולו עוד יפעם.
פה מונח בדממה לב שבור שנגמר.
אם נוכל, בוא ניתן לו מעט נשימה.
ככה זה, בן אדם, בין תקווה לאימה
כל אחד מבקש לו מעט נחמה.
לפעמים, נשמה שלי, יש רגעים
שהגבול בין המוות לבין החיים ג€
הוא בחירה בין השקר לבין האמת
ותמיד העיקר הוא שלא לפחד.
את מחיר האמת לשלם בלי מורא -
בין שהיא מתוקה או קשה ומרה.
איך מוצאים את הכוח ואת החכמה
להציל את הלב משקרים ומרמה.
|
